ארנולד מוסטוביץ

ארנולד מוסטוביץ נולד בלודז' ב1914. סבו מצד אביו הגיע בנערותו ללודז' שנקראה אז 'הארץ המובטחת'. הוא עבד כנער שליח וכמוכר ובמקביל למד. בהדרגה הביא לעיר את כל משפחתו. בעצמו נסע לוארשה לעמוד במבחני הבגרות וללמוד משפטים. ארנולד מוסטוביץ בספרו "לודז', אהבתי האסורה" ובסיפור "זכרו את הגנים" מתאר חיי משפחתו בעיר הגדולה של שנות 30, עיר שלא קיימת עוד.
סבו מצד אמו היה חובש Felczer. מקצוע מקורב מאד לרפואה. היה זה יהודי דתי אך מאורה מאד בסביבה פולנית . גר בדירה גדולה בת חמישה חדרים, דבר שמוכיח את עמידותו. לביתו, אמו של ארנולד, נתן נדוניה נאה אך מהחתן דרש לעסוק במקצוע מכניס. אביו של ארנולד רצה להיות סופר. היה מקורב לחוגי סופרים יידישאים ומיודד עם שלום אליכם, לקח חלק פעיל בחיי התרבות בלודז', כתב שירה ופליטונים. לפרנסתו עסק ביצור בדים ייחודיים שעד אז הובאו מחו"ל. דבר איפשר לו התעשרות מהירה עד כדי יכולת לשלוח את בנו ארנולד ב-1932 ללמוד רפואה בצרפת. ארנולד חזר מלימודיו ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בספטמבר 1939 ברח מפני הצבא הגרמני המתקרב לוארשה. התחיל לעבוד שם בבית החולים אך אחרי נפילת וארשה חזר ללודז' ועבד כרופא בגטו לודז'. את זיכרונותיו מתקופת המלחמה תיאר בספרו " הכוכב הצהוב והצלב האדום". מזעזעים במיוחד זיכרונותיו כאשר טיפל בצוענים שרוכזו במתחם מופרד בגטו לודז'.
עם חיסול גטו לודז' הגיע לאושוויץ ומשם למחנות שונים ברחבי הרייך השלישי. בגטו לודז' איבד את כל משפחתו הענפה.
אחרי המלחמה חדל לעסוק ברפואה ולא חזר ללודז' אלא לביקורים קצרים . עבר לגור לוארשה ולקרקוב. עסק בעיתונאות וספרות. שימש כעורך הראשי בעיתון Gazeta Krakowska ובעיתון סאטירה Szpilki. כתב מספר ספרים של המדע הפופולרי ומדע בדיוני. בנוסף עסק בתרגום ספרות צרפתית וסובייטית.
למרות ניסיונות להתרחק מעיר הולדתו, העיר חזרה שוב ושוב בזיכרונותיו, חלומותיו ושיחותיו. כאשר ב-1995 הוקם בלודז' מוסד Fundacja Monumentum Iudaicum Lodzense שתפקידו היה שימור מורשת יהודי לודז', בעיקר שימור בית הקברות, התמנה לנשיאו. " מטרותינו להחזיר זיכרון העם היהודי שנרצח. בית הקברות משמש כנקודת מוצא לפעולות נוספות שמתפקידן להזכיר את חלקם של היהודים בהתפתחות העיר" הסביר דר' מוסטוביץ לעיתונאים. לדעתו לודז' היא אחת ויחידה בין ערי אירופה מבחינת תרומת יהודים להתפתחותה מבחינה כלכלית, ציבורית, פוליטית ותרבותית. למעשה בכל השטחים רשמו יהודים דף מפואר. כהוכחה לדבריו הביא רשימה של אמנים, מדענים ורופאים אשר שמם קשור עם העיר: Jankiel Adler, Mosze Broderson, Artur Szyk, Seweryn Sterling, Artur Rubinstein, Julian Tuwim, Maurycy Trębacz, Aleksander Tansmann
דר' מוסטוביץ תרם רבות לייצוב זיכרון יהדות לודז' הן מבחינה שיקום בית הקברות אך בעיקר בפרסומיו הרבים בעיתונות, בספרות ובנאומיו המפורסמים באירועים שונים. פרסומיו עוררו עניין ברב תרבותיות של העיר ובהמשך מחקרים חדשים. מבוגרים ובעיקר נוער מישראל ומארה"ב מגלה את קורות התעשיינים היהודים אשר בעקבות התעשרותם בנו ארמונות שמשמשים כיום כמוסדות תרבות חשובים, בנו בתי כנסת, בתי מגורים וכנסיות עבור פועליהם, מימנו ספריות, הוציאו עיתונים, הקימו תזמורת סימפונית מפוארת ותיאטרון. הלכו לקונצרטים ותערוכות ותמכו באומנים . מוסטוביץ חלם על הקמת פסל לזכרו של הלודזאי האלמוני. Lodzermensch.
דר' מוסטוביץ נפטר ב-3 לפברואר 2002.
לנו הוא מוכר מהסרט Fotoamator או בעברית "הצלם מגטו לודז'" בו מוסטוביץ מתאר חיים בגטו על רקע שקופיות צבעוניות של גנשווין הגרמני שעבד בניהול חשבונות בגטו ובזמנו החופשי היה צלם חובב אשר התעסק עם צילום בצבע שהווה חידוש באותה תקופה.